מאת: חנן ריינר שנת הלימודים החלה וכמידי שנה הצטרפו ילדים וילדות חדשים. הימים הראשונים מלווים בהתרגשות של כולנו ובקרב החדשים/ות הדבר ניכר עוד יותר, ללא קשר לגיל. באופן טבעי בימים אלה אני מרבה להסתובב ולדבר עם ילדים, עם תשומת לב מעט רבה יותר לחדשים ולחדשות.
אזור הגיימינג הוא אזור עם ציור קיר יפה (מעשה ידיהן של מספר תלמידות במהלך שנתנו השנייה), דלפק ארוך, ארבעה מחשבים ו ... הרבה ילדים וילדות בעיקר משכבות הגיל הצעירות יותר, ששקועים מרבית הזמן במשחק המיינקראפט. הם עסוקים בתכנון, בנייה, הריסה, עיצוב ועוד ועוד. אזור הומה מאוד עם אינטראקיות עשירות ומגוונות, שיתופי פעולה, ריבים וכד'. כמו בחיים. אני מסתובב בחוץ ופתאום ניגשה אלי אחת הילדות הצעירות שהצטרפו אלינו השנה ואומרת: "אני רוצה שיהיה לי תור במחשב". לאחר שיחה קצרה אני מבין שהיא לא עברה הסמכה לשימוש במחשבים (תהליך קצר חד-פעמי בו חבר תאגיד מחשבים מסביר את נהלי השימוש וכללי ההתנהלות באזור המחשבים ולאחר מכן ניתן להשתמש). אנחנו ניגשים יחד ומחפשים את אחד מחברי תאגיד מחשבים. לאחר מספר דקות של תדרוך, אנחנו רושמים שעברה הסמכה והיא כותבת את שמה במקום המיועד בטופס. בשלב הבא היא מחליטה באיזה מחשב היא רוצה לשחק, ניגשת לטבלת התורות, בודקת היכן יש תור פנוי ורושמת את שמה בשעה 12:30. ואז פונה אלי ושואלת: "אבל איך אני אדע שהגיע הזמן של התור שלי"? אנחנו מסתכלים יחד על הספרות של שעת התור, ניגשים לאחד המחשבים, מסתכלים על השעון שבתחתית המסך מצד שמאל ואני אומר: "כשהמספרים של התור יהיו אותם מספרים שעל המחשב תדעי שהתור שלך הגיע. פשוט מידי פעם תבדקי". (היא הייתה צריכה להמתין למעלה משעתיים ...). המשכתי בשיטוטים ובשיחות מזדמנות ומידי פעם ניגשתי לראות שהיא בטוב. הייתי בחצר והיא רצה אלי בהתרגשות ואומרת לי: "המספרים התבלבלו". לא כל כך הבנתי למה הכוונה. ניגשנו יחד למחשב והיא מסבירה ברצינות רבה שבתור כתוב אחד, שתיים, שלוש ואפס (12:30) ובמחשב היא ראתה שזה אחד, שתיים, אפס ושלוש (12:03). חייכתי ואז היה הסבר קצר על משמעות מיקום הספרות. היא נרגעה ולאחר כחצי שעה כשעברתי במקום, ראיתי אותה מחויכת ומשחקת במלוא המרץ (לא לפני שאחד הילדים הוותיקים יותר שמכיר את המשחק נענה לבקשה, ניגש למחשב והסביר לה מה עליה לעשות כדי לשחק).
ואני נשארתי עם מחשבות על החוויה שעברה ובעצם על החוויה שעברנו. על זמן ההמתנה (ונודה שלהמתין שעתיים זה די הרבה זמן), הבדיקות החוזרות ונשנות וההשוואה בין השעה בדף לבין השעה במחשב, עד כמה הייתה רתומה ומחויבת, ומה למדה מעבר לעניין משמעות מיקומן של ספרות במספרים, דבר חשוב כשלעצמו. חשבתי על סבלנות, התמדה, חוקים ונהלים לאורם קהילה מתנהלת, לקיחת אחריות, נחישות, שימת לב לפרטים, עצמאות ואולי החמצתי עוד כמה דברים. וכל זה קרה רק בגלל ש"המספרים התבלבלו" ...
שתהייה לכולנו שנה טובה. שנה של מספרים שהתבלבלו, שיחות אישיות משמעותיות ובעקבותיהן פריחה וצמיחה לכל אחת ואחד בדרכה/ו ולנו כקהילה.