top of page

איך מערכת שעות ריקה מייצרת הזדמנויות ללמידה

חנן ריינר
לפני 11 דקות
זמן קריאה 3 דקות

מאת: חנן ריינר


הקדמה


כשאנחנו פוגשים את המילה "למידה", מה הדבר הראשון שעולה לנו בראש? אני משער שעבור רובנו האסוציאציה המיידית היא מערכת שעות, מקצועות לימוד, מטלות ומבחנים.

כמי שנמצא ביום-יום בבית ספר סאדברי, אני זוכה לראות למידה מסוג אחר לגמרי.

אני מזמין אתכן/ם לקרוא ארבעה סיפורים קצרים מהווי בית הספר ודרכם להכיר את הערך המוסף הייחודי שצומח כשלמידה מגיעה מבפנים.


איך מערכת שעות ריקה מייצרת הזדמנויות ללמידה?


סיפור ראשון: מחיבור של תחביבים למציאות


למ. (תלמיד בביה"ס) יש שני תחביבים: פתרון קוביות הונגריות – תחום שבו הוא ממש מצטיין – ועבודה בנגרייה לצד עדי, איש צוות בביה"ס. באחד המפגשים בנגרייה עלה צורך אמיתי: למ. הצטברו המון קוביות הונגריות והוא רצה לבנות ארונית שתאחסן אותן. מרגע שהרעיון עלה, הוא צלל לתהליך שלם בהנחיית עדי. מ. תכנן, מדד, ניסר, הבריג והדביק. לאחר עבודה מאומצת הארונית הייתה מוכנה, הורכבה בביתו והקוביות סודרו במקומן. הלמידה כאן לא הייתה רק "שיעור נגרות" או "הנדסה", אלא גם יכולת לזהות צורך אישי, לתכנן פתרון ולייצר אותו באופן עצמאי.




סיפור שני: מיזם קהילתי שנולד משיחה 


א. אוהב לבשל ולאפות. במהלך שיחה עם שרית (אשת צוות), התגבש רעיון לאפות חלות בכל יום חמישי. השמועה עברה ותוך זמן קצר התגבשה קבוצת תלמידים/ות שהחליטו להוציא את הדברים אל הפועל. מה שקרה שם היה מרתק – כל אחת ואחד הביא/ה את החוזקות שלו/ה: חלק עסקו באפייה ובסיוע במטבח; תלמיד אחר, בעל יכולות טכנולוגיות מצוינות, בנה אתר ייעודי לתפעול ולניהול ההזמנות; ותלמיד נוסף לקח על עצמו את תפעול האתר, גביית תשלומים (לכיסוי הוצאות חומרי הגלם) ומעקב ובקרה. תלמידים/ות יחד עם אשת צוות יצרו מיזם עסקי-קהילתי.




סיפור שלישי: הרמוניה רב-גילאית ומשמעת פנימית


 יש אצלנו לא מעט תלמידים ותלמידות שאוהבים/ות לנגן ולשיר. באופן טבעי התגבשה לה חבורה בגילאים שונים שהחליטה להתאמן יחד על מספר שירים ואליהם הצטרפו גם עדי וטיה (איש ואשת צוות). פעם בשבוע הם נפגשים עם אורן (מוזיקאי מוכשר ומקסים שמגיע אלינו), אבל הקסם האמיתי לא נעצר במפגשים עם אורן אלא נמשך גם בשאר ימות השבוע – כשהם קובעים להיפגש ולהתאמן באופן עצמאי. החיבור הבין-גילאי והמחויבות שלהם להרכב מתקיימים מתוך תשוקה נטו, בלי צלצול לשיעור.


שיעור מוזיקה


סיפור רביעי: שותפות, טכנולוגיה וריכוז עמוק 


י. מחובר מאוד לעולם משחקי המחשב. מתוך סקרנות, הוא החל להשתמש בכלי בינה מלאכותית (AI) כדי לעצב משחק משלו. בשלב מסוים הצטרף אליו א. ויחד הם שילבו כוחות כדי לשכלל ולשדרג את המשחק שנוצר. הם עובדים במרץ ובעקביות מעוררת השתאות. באחד הימים שמתי לב שהם ישבו ועבדו ברציפות כ-5.5 שעות. זהו מצב של "זרימה" וריכוז עמוק שקשה מאוד לייצר באופן מלאכותי. הוא קורה כשסקרנות טבעית מקבלת את הזמן והמקום לבוא לידי ביטוי ועל הדרך גם פוגשת שותפות טובה.


למידה ממחושבת


ארבעה סיפורים שונים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, אבל בעיניי חוט שני ברור עובר ביניהם.


בתחילת השנה המערכת השבועית ריקה. לאורך השנה היא מתמלאת בפעילויות שמשקפות תחומי עניין אמיתיים של תלמידים/ות וצוות. בתוך המרחב הפתוח הזה, המעורבים והמעורבות בסיפורים האלו רכשו מיומנויות משמעותיות לחיים:


  • לבחור מתוך הקשבה פנימית ולא מתוך כורח.

  • לקחת אחריות מלאה על תהליך – מרעיון ועד ביצוע.

  • לשתף פעולה ולזהות את הערך הייחודי של כל אחת ואחד לקבוצה.

  • להביא את עצמם לידי ביטוי ולהתמיד לאורך זמן.

  • ליצור יש מאין – להבין שהם לא רק צרכנים של ידע, אלא יוצרים המסוגלים להשפיע על המציאות שלהם.


כשאני שואל את עצמי מהו הערך המוסף של למידות כאלו עבור הפרט ועבור החברה, התשובה בעיניי ברורה: בני אדם שגדלים מתוך חופש לבחור ואחריות לבצע, לא מחכים שיגידו להם מה לעשות. הם מפתחים חוסן, יוזמה, גמישות מחשבתית ויכולת לעבוד יחד מתוך כבוד הדדי. אלו בדיוק הכלים שהופכים אותם/ן לאנשים שלמים ומסופקים יותר עבור עצמם ולאזרחים יוזמים, תורמים ומעורבים בחברה.


כך לומדים בסאדברי.





תגובות


bottom of page