ההפסד של פרוסיה במלחמה, הקוסם מארץ עוץ וסאדברי

מאת: חנן ריינר

(דברים שאמרתי באירוע סוף שנה תשפ"ה)

מעט היסטוריה:

כשפרוסיה נמצאת תחת הכיבוש של נפוליאון, פיכטה (פילוסוף שהיה מקורב לשלטון) נושא נאומים שנקראים "נאומים אל האומה הגרמנית". אחת האמירות שלו הייתה שאם רוצים לנצח את נפוליאון אי אפשר להסתפק באמצעים צבאיים. יש לדאוג לחינוך עמוק של העם. חינוך שיבנה אזרחים מוסריים, מסורים, צייתנים לרוח האומה וחדורי ערכים לאומיים.

פרוסיה הייתה בין המדינות הראשונות שהקימה חינוך חובה ממלכתי (סוף המאה ה־18) ומדינות באירופה אחרות הולכות בעקבותיה בהמשך.

מושם דגש על קריאה, כתיבה, משמעת וצייתנות — כדי להכין ילדים לחיים כעובדים במפעלים ולחיים בחברה המודרנית.

הקוסם מארץ עוץ:

כאשר חוזרים דורותי וחבריה ממסעם המופלא מארץ עוץ לאחר שכל אחד מהם מצא את אשר חיפש, הם פונים לקוסם ושואלים אותו האם ידע מראש שכל מה שהם מבקשים כבר נמצא בתוכם פנימה.

"וודאי", ענה להם הקוסם.

"אם כך, מדוע שלחת אותנו למסע כה מפרך?", שאלו אותו החברים.

"מה זאת אומרת מדוע?", התפלא הקוסם. "הרי לא יכולתם לגלות את כל מה שגיליתם על עצמכם ללא המסע הזה.

הנה, לך ידידי הדחליל הייתי יכול להעניק עשרות דיפלומות של האוניברסיטאות הטובות בעולם, אך האם אלו היו הופכות אותך לחכם? ואתה האריה, הייתי יכול להעניק לך שפע של מדליות ועיטורי גבורה, אך האם היה בכוחם של אלו להפוך אותך לאמיץ? ואתה איש הפח, הייתי יכול להצמיד לך לחזה אלפי לבבות אדומים כדם, אך האם אלו היו הופכים אותך לרגיש? לא ולא!! כי הרי כל אלו נגלו לכם רק בזכות המסע שערכתם".

סאדברי

כולנו רוצים דבר אחד פשוט — שילדינו יגדלו להיות אנשים שלמים, סקרנים, בטוחים בעצמם, עם לב פתוח ומחשבה חדה.

אבל בעולם שבו הכל משתנה בקצב מסחרר — טכנולוגיה, תעסוקה, יחסים — נשאלת שאלה כנה: האם זה אכן קורה?

חינוך סאדברי מציע לנו לעצור לרגע ולהסתכל לילד בעיניים. לא כ"תלמיד" אלא כאדם שלם.

חינוך שמאמין שכשהילד בוחר ללמוד מתוך עניין אותנטי ומתוך הקשבה פנימית — הוא סופג ידע, מיומנויות וחוכמה עמוקים פי כמה.

אין ציונים. אין מבחנים.

יש סקרנות, בחירה, שיחה. יש קהילה שבה כל קול שווה, כולל של הילד שלכם. ובתוך המקום הזה – הילדים לא רק לומדים, הם מתעצבים.

הם לומדים להקשיב לאחרים ולעצמם, לקבל החלטות, להתגבר על קשיים, לשתף פעולה, להתנסות ועוד ועוד.

הם יוצאים לחיים לא כמי ששרדו מערכת – אלא כמי שגילו את עצמם.

הם יוצאים עם אומץ לצאת למסע ולחפש תשובות.

והעולם של היום זקוק בדיוק לאנשים כאלה.

אז השביל הזה מתחיל כאן

בין סניף בנק למעיין

לא סלול לא תמיד מסומן

לך עליו, עלה עליו עכשיו

הרשמה לסאדברי