_edi.png)
שבעה באוקטובר. תאריך טעון ומורכב, שמעורר תחושות ומחשבות רבות. היה ברור שאנחנו מציינות את היום. השאלה הייתה רק איך. חושבות שיתאים לנו משהו אישי שיאפשר לחלוק רגשות וחוויות אישיות. מדברות. מעלות רעיונות. בהתחלה חשבנו לעשות מעגל "מה נשמע" ושכל אחת ואחד ישתפו באופן אישי ופתוח. אבל אז הבנו שחלק מהשיתופים אולי לא יתאימו לכל הגילאים.
ואז עלה רעיון הקופסא הצהובה. קופסא שתהיה כמו קלפי שכל מי שישתתפו יכתבו משהו אישי שקשור לשנת המלחמה שעוברת עלינו. ממשיכים לדבר ולאט לאט נרקמת לה פעילות.
כל המשתתפים/ות יקבלו חולצה צהובה. נגזור חור באמצע החולצה. על הבד הגזור נכתוב או נצייר רגשות/חוויות/מחשבות. נדביק על הקופסא את חתיכות הבד הגזורות ונשתף בדברים שכתבנו/ציירנו באופן שיתאים לכל מי שישתתפו.
ואז עלה רעיון נוסף. אנחנו רוצות שהפעילות לא תהיה רק בבית הספר אלא גם במרחב הציבורי כך שעוד אנשים יחשפו ויוכלו להשתתף. החלטנו שעל הקופסא נדביק גם חולצה צהובה עם ברקוד המקשר לפוסט ובאמצעותו עוברי אורח שיהיו מעוניינים יוכלו לשתף במה שימצאו לנכון.
הפעילות יצאה לדרך. קנינו חולצות, גזרנו, כתבנו, ציירנו, שיתפנו, הדבקנו וב7.10 יצאנו קבוצת תלמידים/ות לכיכר הקרובה להניח את הקופסא כשאנחנו לובשים/ות את החולצות הצהובות הגזורות.
אנשים עברו, שאלו מאיזה בית ספר אנחנו, התעניינו וחלק בחרו גם להתייחס.
חזרנו לבית הספר עם קופסא צהובה עליה כתובות מחשבות/תחושות ועלינו חולצות צהובות עם חור.
אליה, משי וטיה
ועדת טקסים ואירועים
(תודה לעדי על העצות והעזרה בבניית הקופסא ולאביב ובן על הפקת הברקוד)
#ככה_לומדים_בסאדברי
Comentarios