3 בנוב׳זמן קריאה 2 דקות

מהשבוע האחרון בסאדברי

מאת: חנן ריינר

לעיתים תכופות אנחנו נשאלים איך דברים קורים. איך פתאום צצה לה פעילות שלא הייתה ומעשירה את מגוון הפעילויות המתקיימות להן בבית הספר.

האמת שאין לי תשובה ברורה מאחר שלכל יוזמה שצצה יש סיפור שונה. יחד עם זאת המשותף לכולן הוא שלפחות חבר/ת קהילה אחד/ת התעניינו בנושא והחליטו לקדם אותו. בשבוע האחרון התווספו לפעילויות שכבר מתקיימות מתחילת השנה שיעור קרמיקה, יציאה לפעילות חוץ בחדר בריחה ושיעור מוסיקה. אספר על השניים האחרונים מאחר ששיעורי קרמיקה כבר התקיימו בשנת הלימודים הקודמת.

ועדת אירועים, פעילויות וטקסים נפגשת מידי שבוע. הפעילות האחרונה שהובילה הייתה קשורה לאירועי ה7.10. בפגישות האחרונות עלה רצון להוציא אל הפועל פעילות האלווין.

חברות הוועדה נפגשו, העלו רעיונות ובררו בקרב כלל התלמידים/ות מה הפעילות המועדפת מבין אלו שחשבו עליהן בוועדה. לאחר שהיו בידיהן כל הנתונים, הן פנו לספק, בדקו את עלות ההסעה למקום הפעילות והעלו לאסיפה בקשה לאישור תקציב לפעילות. הן דאגו שכל מי שרוצה לצאת לפעילות יגיע לאסיפה ויהיה חלק מהדיון ומההצבעה. הבקשה אושרה ואז סוף סוף יצאו לפעילות בחדרי הבריחה (כולם/ן מאוד נהנו).

פעילות חדשה נוספת שהחלה השבוע קשורה לשיעור מוסיקה.

בחמישי האחרון התקיים שיעור מוסיקה הראשון לשנה. המשתתפים רצו ללמוד לנגן בפסנתר, או בתופים, או בגיטרה. היה מוצלח מאוד ונקווה שימשיך כך. מה שחשוב לא פחות (ויש שיאמרו אף יותר) הוא התהליך שקדם לכך.

אחד התלמידים רצה ללמוד לנגן בתופים. הצוות הבחין בכך ושוחח אתו על-מנת להבין עד כמה הוא באמת מתעניין בנושא ורוצה ללמוד אותו. לאחר שנראה היה שהוא אכן מאוד מעוניין ורוצה לקדם את נושא המוסיקה בבית הספר, הוא התבקש לעבור בין כל התלמידים/ות ולבדוק מי עוד מעוניין/ת בשיעורי מוסיקה. בשלב הבא היה עליו לדבר עם מוסיקאי ולקבל הצעה - ימים אפשריים ועלות. לאחר שהיו לו את כל הנתונים, הוא כתב הצעה לדיון באסיפה. כמו במקרה הקודם, היה עליו לדאוג לכך שכל מי שהביעו עניין יגיעו לדיון וישתתפו בהצבעה. הבקשה אושרה וביום חמישי התקיים השיעור הראשון שעבר בהצלחה רבה.

אם תחשבו על שני התהליכים הנ"ל שתלמידים/ות נדרשו לעשות ואילו משמעויות נגזרות מכך בכל הקשור לאחריות, שותפות, העצמה, וכד'; אפשר להבין איזה ערך מוסף משמעותי יש לכך במישור האישי, הבינאישי ובמישור הבית-ספרי. ועד כמה אלה דברים בעלי משמעות להמשך הדרך של כל אחת ואחד - בין אם הובלת, בין אם השתתפת ובין אם רק שמעת שX התקיים בגלל שY דאג לכך.

ולפני סיום, עוד סיפור קצר על מקרה שאהבתי והתרחש השבוע. לא כל הדברים שנרקמים להם בהכרח מתקיימים בקבוצה וצריכים לקבל את אישור האסיפה. בתחילת היום אני אוהב להיות במשרד. לפגוש את המגיעים/ות, לשאול לשלומם וכד'. אחת התלמידות הגיעה בשעה יחסית מוקדמת, רשמה נוכחות ועמדה לצידי בזמן שעשיתי משהו במחשב המשרד. שאלתי אם היא צריכה משהו והתשובה הייתה שהיא ממתינה שאסיים כי היא צריכה את המחשב.

סיימתי, יצאתי לזמן קצר לסדר משהו ולאחר כמה דקות חזרתי למשרד. היא הייתה בעיצומו של משחק מחשב. התקרבתי למסך כדי להבין במה מדובר והיא אמרה: "אני לומדת הקלדה עיוורת, דיברתי על זה עם מישהו מהצוות".

לילדים (או יותר נכון יהיה לומר לאנשים) יש תחומי עניין מגוונים. כשהם מעוניינים להעמיק ולהתקדם, הם מוצאים את האנרגיה הדרושה כדי להוציא את הדברים אל הפועל.

וזה חלק ממה שסביבת בית ספר סאדברי מאפשרת - זמן ומרחב כדי להבין מה מעניין אותך, להיעזר במה ובמי שנמצאים סביבך ולגרום לזה לקרות. לא תמיד זה פשוט, לא תמיד זה מצליח, אבל זה מספק ומעצים.