מאת: חנן ריינר
מזה מספר שנים אני מקיים "מרכז" בבית הספר. בימים קבועים ובשעות קבועות אני נמצא בספרייה וכל מי שרוצה יכול להגיע עם חומרי למידה (פורמלית) בהם הוא עוסק ואני מסייע, מכין דפי עבודה וכד'. לומדים יחד, בודקים פתרונות, משחקים ועוד. במרבית המקרים זה בתחומי שפה, חשבון או אנגלית.
במהלך חופשת הקיץ האחרונה החלטתי להעשיר את מגוון משחקי הלמידה בשפה ובחשבון. מצאתי משחקים רבים לתרגול וללמידה ולקראת סוף החופשה סיימתי להכין את הדברים. ברוח הייחודית לנו לא הייתה כל כוונה לדחוק בתלמידים, אלא שיהיו אמצעים מוכנים למקרה שתלמידים יביעו עניין, מאחר שלמידה דרך משחק מהנה הרבה יותר.
השנה החלה. לעיתים רחוקות התעניינו במשחקים ואני נותרתי סקרן לראות האם מה שהכנתי אכן אטרקטיבי דיו.
כאמור המרכז מתקיים בספריית בית הספר ואני נמצא במקום בשעות ובימים קבועים. כשתלמידים בוחרים לא להשתתף במרכז ונמצאים בספריה מבלי לעסוק בלמידה פורמלית, אני נשאר בחדר, ממשיך בהיערכות ומנצל את הזמן לשוחח עם מי שנמצא במקום. באחת הפעמים שתי תלמידות משכבות הגיל הצעירות היו בחדר, התמקמו להן על כריות הפוף הנוחות והיו שקועות בענייניהן. דיברנו ואז פניתי אליהן ושאלתי האם הן מעוניינות לשחק באחד ממשחקי השפה שהכנתי. התשובה הייתה מהירה וחדה:
"אל תחשוב שאנחנו טיפשות. אתה רוצה להכריח אותנו ללמוד לקרוא ולכתוב".
צחקתי בקול לנוכח התשובה. היא שיקפה במדויק את המחשבה שלי באותו הרגע והן הרגישו בכך.
מי שידעו בנסיבות קודמות לפנות ולבקש ממני סיוע בדברים אחרים, אמרו לי, בדרכן הישירה, שחשוב שאשמור על אותנטיות בשיח איתן. שחשוב שמרחב הבחירה יישמר. שכאשר הן רוצות משהו הן יודעות לבקש. שזה בסדר "רק" להיות במקום ושחשוב להתנהל הלכה למעשה כפי שאנחנו אומרים שבית הספר פועל.
זאת הייתה עבורי הזדמנות לחשוב מה הניע אותי להציע משהו לא ממקום אותנטי. במה הפעם הייתה שונה ממקרים אחרים בהם הצעתי דברים שכן התקבלו או לא, אבל שלא התלוותה להצעה תשובה ששיקפה פנייה לא אותנטית שלי.
אז תלמידות יקרות. תודה על התשובה. אני הרווחתי הזדמנות ללמידה.
ולגביכן, האמירה משקפת בטחון עצמי ראוי להערכה. אמירה שמשמעותה שללא קשר לגיל של מי שעומד מולכן אתן תהיינה קשובות ונאמנות לרצונות שלכן ואיזה דבר משמעותי וחשוב זה לחיים. וכמובן כמובן שאתן כלל לא טיפשות.
#ככה_לומדים_בסאדברי
Comments